מה המסר הטמון בפרשה זו, הכתובה בסגנון של שירה אם לא ללמד אותנו בינה. הכלי יקר רואה בה – בין היתר – תשובה במה ש"הוא עשך ויכוננך", על אמונתנו בעובדה שהקב"ה ברא את העולם באמת, "כי אולי תכחיש גם את זה לאמר מאן יאמר כי ה' אלוקים הוא עשנו ? שמא כל הנולדים נולדו בטבע איש מן איש, כדעת האפיקורסים האומרים שהעולם קדמון ואישי הנולדים נמשך בטבע מעולם מאיש לאיש תמיד דור הולך ודור בא והעולם קדמון כמו הקדוש ברוך הוא שהוא גם כן קדמון עם העולם". בקיצור, שאם מאן דהוא יפול ל"ע בהשקפה ויצטרך הוכחה שאין זו המציאות, אלא שהעולם נברא יש מאין, הפרשה הזו באה להביא ראיה חזקה : "בינו שנות דור ודור כי מן אדם עד נח היו שני חיי האדם מגיע כמעט לאלף שנים ואחר כך לכמה מאות, ומשם והלאה היו שנות כל דור ודור הלוך וחסור עד דורות הללו שהועמדו על שבעים שנה, וזה מופת שהעולם מחודש ואינו קדמון על כן חיו האנשים ההמה שהיו קרובים אל זמן בריאת העולם זמן רב יותר מן הדורות שנתרחקו מן זמן הבריאה".

אם קיבלנו את הנקודה החשובה הזו, צריך עוד להבין למה המצב השתנה בכך : "מן הטעמים שהניחו המפרשים, כי יש אומרים כי בהיות העולם מחודש היה האויר עדיין טוב בתכלית כי לא נתקלקל עדיין בהמשך הזמן, ויש אומרים כדי שיולידו הרבה בנים ובנות בימים הרבים ההם, ויש אומרים כדי שיוכלו ללמוד באותן השנים כל עניני חכמה ומלאכה שהיה העולם צריך להם, כי בכמה מאות שנים לא היו יכולין ללמוד כל כך דברים מחודשים כמו שיכול ללמוד בדורות הללו בשנה אחת וכן האריך מזה בעקידה. סוף סוף שנות דור ודור מופת גדול על חידוש העולם וממנו תלמד כי הוא עשך ויכוננך".

לא שוכנעתם ? ממשיך הכלי יקר : "ואם תכחיש גם את זה, לאמר מאן יימר שחיו אותן הדורות זמן רב יותר מן הדורות הללו על זה אמר שאל זקניך ויאמרו לך כי הזקנים החכמים החוקרים לדעת הדברים הקודמים שהיו מימות עולם קיבלו דבר זה איש מפי איש עד הדורות ההם. ונקט זקניך כי הזקנים שקפצה עליהם זקנה בדורות הללו המה יאמרו ההבדל שבין שנותם לשנות אבות כי אף אם לא יחקרו אחר חידוש העולם כי אין להם נפקותא כל כך בדבר, מכל מקום הזקנים אשר קפצה עליהם זקנה בשנים מועטות המה יחקרו אם היה כן לעולמים ועל ידי החקירה יוודע להם באמת כי שנות כל דור ודור היה הולך וחסור מחמת קלקול האויר שנתהוה בהאריך הימים ובזה יוודע לך באמת כי הוא יתברך עשך ויכוננך, וזה מופת חותך שאין לו יתברך צורך בך ולא במעשיך".

לפי זה יוצא מנקודה זו שכוונת השירה של פרשת האזינו היא לתת לנו שיעור באמונה בנוגע לבריאת העולם ולעובדה שהכל נעשה יש מאין. זה בעצם כבר הקדמה למה שנקרא בעוד ימים ספורים, בפרשת בראשית, אבל זה כבר סיפור אחר, ספר אחר, התחלה מחדש של קריאת התורה, שבס"ד נקרא בשנה טובה ומבורכת לכולנו… גמר חתימה טובה !